מבוא: ( ומבוגרים מעל שיטות

Transcription

1 פערי בריאות: חיסוני שפעת עיבוד וניתוח נתונים וכתיבת הדו"ח: גב' אנג'לה שטרית, ד"ר ברוך ולן, ד"ר עמית הופרט מבוא: מחלת השפעת העונתית הינה גורם מכביד על בריאות הציבור בעולם הגורמת תחלואה למיליונים מדי שנה ברחבי העולם. כיום התחלואה משפעת מוערכת בין 250,000500,000 מקרים מדי שנה בעולם והנזק הכלכלי מעורך ב 11 מיליארד דולר מדי שנה בארה"ב. 1 השפעת העונתית נחשבת מחלה קלה החולפת מעצמה ומרבית החולים אינם נזקקים לטיפול רפואי. עם זאת מחלת השפעת יכולה להיות מסוכנת ואף לגרום לתמותה. הסיכון לסיבוכים ולתמותה משפעת הינו בעיקר לקבוצות סיכון כגון חולים כרוניים ואנשים מבוגרים מעל גיל 65. בארץ, ההתפרצות של שפעת מתרחשת בכל חורף אבל העוצמה שלה משתנה בין השנים. 1,2 בשל העובדה ששפעת הינה מחלה וירלית אין כיום שום טיפול יעיל כנגד הוירוס ולכן שפעת מהווה את האמצעי המוביל למניעת הדבקה ותחלואה משפעת. כיום משרד הבריאות ממליץ על קבוצות סיכון כגון חולים כרונים ( ומבוגרים מעל גיל 65, כמו גם על ילדים (ההמלצה הינה ילדים מגיל חצי שנה ועד 6 שנים ובמיוחד עד גיל שנתיים.) שהם נחשבים לאחראים על ההדבקות. דגש מיוחד ניתן ל בגילאי 65 ומעלה ישנו סיכוי גדול יותר לפתח סיבוכים כתוצאה ממחלת השפעת השפעת מהווה היום אחד המדדים שלפיהם נבחנות קופות החולים במסגרת תכנית המדדים הלאומית..( בשל עובדה זו קופות החולים משקיעות מאמץ רב בכדי להשיג כסוי חיסוני גבוה בקרב האוכלוסייה המבוגרת. בפרק זה נבחן את הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים, עם הענות לחיסונים לשפעת, על פי תשובות לשאלה "ב 12 חודשים האחרונים, האם קיבלת נגד שפעת? (לא כולל שפעת החזירים) " בסקר החברתי לשנת אנו נתמקד בעיקר באוכלוסייה מעל גיל 65 שהינה אוכלוסייה בסיכון ואשר מהווה את אחד המדדים במדדי האיכות של משרד הבריאות. שיטות שיטת הדגימה ושאלון הסקר מופיעים בפירוט באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 3 בקצרה, מסגרת הדגימה של הסקר מבוססת על מרשם התושבים. המדגם תוכנן על מנת שיכלול כ 7,500 משיבים בני 20 ומעלה. שיטת הדגימה מורכבת, וכללה שילוב של שלושה משתנים דמוגרפיים [חמש קבוצות אוכלוסייה (ערבים במזרחירושלים, ערבים אחרים, שתי קבוצות עולים לפי תקופת עליה, ויהודים ילידי הארץ), שבע קבוצות גיל, ומין; סה"כ: 70 קבוצות תכנון]. שאלון הסקר כלל שאלון גרעין קבוע החוזר מדי שנה, ונושא משתנה, שבשנת 2010 התמקד בבריאות ובאורח חיים. 1

2 ניתוח הנתונים: הגדרת המדד: קבלת לשפעת על פי תשובות לשאלה: ב 12 חודשים האחרונים, האם קיבלת נגד שפעת? 1. כן 2. לא ניתוח הנתונים כלל ניתוח חדמשתני על פי מדדי הפערים (מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים), הרגלי בריאות (עישון, פעילות גופנית בשעות הפנאי ותדירות אכילת ארוחות מסודרות), מסת גוף והערכה עצמית של מצב הבריאות. הנתונים מוצגים עבור סה"כ המדגם ובנוסף לפי קבוצות גיל (049, 5064 ו 65 +). בהמשך, בוצע ניתוח רב משתני באמצעות שימוש במודל רגרסיה לוגיסטית בקבוצת הגיל 65+ שהינה קבוצת הסיכון ואשר משרד הבריאות ממליץ לחסנה. עיבוד דומה בוצע עבור קבוצת הגיל 5064 ששימשה בסיס להשוואה. המשתנים שהוכנסו למודל הרבמשתני היו משתנים שנמצאו בקשר מובהק עם קבלת ה (משתנה תלוי) בעיבוד חדמשתני. משתנים מסבירים הוצאו מהמודל בשיטת,backward elimination אם מובהקות הקשר עם המשתנה התלוי הייתה >0.10. תרשים 1 : התפלגות מקבלי ה ונשים באדום) ולפי קבוצות גיל (%) בכלל האוכלוסייה, ולפי מין (גברים בכחול total ממצאים (ראה גם טבלה 2 1, ותרשים 1): תוצאות עיבוד חדמשתני : כרבע מהמשיבים (23%) התחסנו ב 12 החודשים האחרונים. אחוז המתחסנים לשפעת עונתית עולה מ 12.6% בקבוצת הגיל הצעירה (2049) ל 58% בגילאי

3 מין: בסה"כ ובכל קבוצות הגיל, שיעור המתחסנים בקרב גברים גבוה יותר מזה של נשים אך הבדל בולט יותר בקרב 65+. (גברים מתחסנים בשיעור של 61.2%, לעומת 55% אצל הנשים). גיל: שיעור התחסנות עולה כצפוי עם הגיל. הקפיצה המשמעותית בשיעור ה הינה בקבוצת הגיל 5564 שבו השיעור עולה מ 17% עבור גילאי 5054 ל 33% בקרב גילאי 5564 שנים (ראה טבלה 1) ולאחר מכן הוא מטפס ל 53% בקבוצת הגיל 6574 ומגיעה לשיאה בקשישים (75+) שבו שיעור ההתחסנות מגיעה ל 62.7%. ההבדלים בשיעור המתחסנים ביו גילאי 5054 וגילאי 5564 מובהקים סטטיסטית וגם בין שתי קבוצות הגיל המבוגרות 0.001=p. אוכלוסיית מיעוטים: שיעור הערבים המתחסנים לשפעת כיום נמוך במידה ניכרת משיעור היהודים (16% לעומת 24.6%, בהתאמה). שיעור הערבים המתחסנים נמוך באופן מובהק בשתי קבוצות גיל 2049 ו 65+ (10.6% בערבים לעומת 13.1% ביהודים ו 41.7% בערבים לעומת 59.3% ביהודים בהתאמה). אוכלוסיית עולים: שיעור העולים החדשים בקבוצת הגיל 65+ (עליה לאחר 1990) המתחסנים לשפעת כיום נמוך במידה ניכרת משיעור ילדי הארץ והעולים הוותיקים (46.3% לעומת 63%, בהתאמה). דתיות: בכלל המדגם וכן ב 3 קבוצות הגיל , ו 65 +, שיעור המתחסנים הנמוך ביותר נצפה בקרב משתתפים שהגדירו את עצמם כדתיים מאוד. נמצא קשר הפוך בין מידת הדתיות ובין ההתחסנות לשפעת בגלאים (0.0003=p) 2049 ניתן לראות בבירור שאנשים שהגדירו את עצמם דתיים מאוד מתחסנים בשיעור של 6.8% לעומת 13.7%, 11.6% ו 13.9% (אצל דתי, לא כל כך דתי ולא דתי בהתאמה). בשאר קבוצות הגיל שיעור המתחסנים בקבוצת הדתי מאוד הינה הנמוך ביותר אך אינו שונה באופן מובהק סטטיסטית משיעור ההתחסנות ברמות דתיות אחרות. מצב משפחתי: השיעור הנמוך ביותר של מתחסנים בגלאי 65+ הוא ברווקים (40.7%) לעומת כל שאר הקבוצות. כאשר מאחדים את שלושת הקבוצות (נשוי, גרוש ואלמן) נמצא כי שיעור ההתחסנות גבוה יותר מזה של הרווקים בגבול המובהקות הסטטיסטית.(p=0.07) מספר נפשות במשק הבית: שיעור ההתחסנות בקבוצת הסיכון 65+ אינה תלויה במספר הנפשות הגרות באותו משק בית גם שמאחדים את הקבוצות עם מספר נפשות הגבוהה (+3,4,5) לעומת הנמוך (1,2) (0.12=p). מעניין שבקבוצת הגיל 5064 ניתן לראות ששיעור ההתחסנות הוא גבוהה במשקי בית עם שתים או שלוש נפשות (33.3% ו 30.9% בהתאמה) לעומת בודדים (23.2%) ארבע וחמש נפשות (21.9% ו 23.1% בהתאמה) מאפייני מעמד חברתיכלכלי: מתוך ארבע מאפיינים של מעמד חברתי כלכלי שניים נמצאו בקשר מובהק עם התחסנות בגלאי 65+:.8 3

4 א) ב) ג) ד) השכלה: במדגם הכולל, נצפה קשר הפוך בין רמת ההשכלה לבין שיעור המתחסנים, מ 38% בקרב בעלי השכלה נמוכה של פחות מ 9 שנות לימוד ל 21% בקרב משתתפים בעלי 13 שנות לימוד ויותר. כמו כן, נמצא קשר מעניין בין רמת ההשכלה להתחסנות בקבוצת הגיל 65+, כאשר שיעור המתחסנים נמוך יותר (53% ו 56.9% ) נצפה בקבוצות הקיצון (08 ו 13+ שנות לימוד בהתאמה) לעומת (62%) בקבוצת בעלי 912 שנות לימוד אך הבדל זה הינו בעל מובהקות סטטיסטית גבולית בלבד (0.067=p). הכנסה: שיעור המתחסנים בקבוצת הגיל 65+ עולה עם שיעור ההכנסה, בעלי השכר הגבוהה (מעל 4000 שח לנפש) מתחסנים בשיעור של (64%) לעומת השכר הבינוני ( שח) (56.5%) והשכר הנמוך (פחות מ 2000 שח) (53%), 0.015=p. כאשר בוחנים את כיסוי הוצאה שהינו מדד יותר סובייקטיבי מתקבל ששיעור ההתחסנות הגבוה ביותר הינו בקבוצה של "מצליחים ללא כל קושי" (68.6%) לעומת (55.2%) בקבוצת ה"מצליחים" ו 56% בקרב האיחוד של (לא כלכך מצליחים ובכלל לא מצלחים) (0.003=p). תמונה דומה המתארת קשר בין הכנסה ומידת כיסוי ההוצאות לבין שיעור ההתחסנות נצפתה עבור כלל המדגם. תעסוקה ובעלות על רכוש: לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין שיעור ההתחסנות בגיל 65+ ומצב התעסוקה או בעלות על רכוש. הבדלים גיאוגרפיים: נמצא קשר בין מחוז המגורים ובין שיעור ה של גילאי 65+, כאשר השיעור הנמוך ביותר של מתחסנים נמצא בקרב תושבי מחוז צפון וירושלים (50% ו 52.6% בהתאמה), כאשר בוחנים את שני המחוזות הללו נמצא קשר סטטיסטי מובהק (0.036=p) לעומת יתר המחוזות יחד. 9) מצב בריאות: בכל קבוצות הגיל נמצא מתאם הפוך בין מצב הבריאות לבין הכיסוי החיסוני כלומר משתתפים שדווחו על מצב בריאותי טוב מאוד התחסנו פחות משאר המשתתפים (למשל בקרב גילאי % לעומת 58% בהתאמה, 0.06=p). מגמה דומה נצפתה עבור שתי הקבוצות האחרות שנבדקו. 10) מסת גוף כמדד להשמנה: שיעור המתחסנים במדגם הכולל עולה עם רמת ההשמנה מ 18% במשתתפים בעלי מסת גוף תקינה ל 26% בקרב אנשים עם עודף משקל ומגיע ל 33% עבור משתתפים עם השמנת יתר. בקבוצת גיל המבוגרת (65+) שיעור המתחסנים עם השמנת יתר מגיע ל 60.6% לעומת 55% באנשים עם BMI תקין (< 25 ). הבדל זה אינו מובהק סטטיסטית. מגמה דומה נצפתה עבור שתי הקבוצות האחרות שנבדקו. 11) קשר בין הרגלי חיים לבין שיעור ההתחסנות לשפעת עונתית: א) עישון: שיעור המתחסנים הנמוך ביותר נצפה בקרב המשתתפים שדיווחו שהם מעשנים בעת הראיון (בכלל המדגם שיעור המעשנים המתחסנים היה 16% לעומת 33% ו 23% עבור משתתפים שדווחו שעשנו בעבר והפסיקו 4

5 ולא עישנו אף פעם, בהתאמה, p=0.01 ). גם בקבוצת הגיל המבוגרת שיעור המתחסנים המעשנים היה 46% בהשוואה ל 59% בלא מעשנים,. p= ב) ג) ביצוע פעילות גופנית: שיעור המתחסנים הנמוך ביותר נצפה בקשר האנשים שלא מבצעים כלל פעילות גופנית. הבדל זה בולט במיוחד בקבוצת הגיל המבוגרת כאשר שיעור המתחסנים בקרב המשתתפים הפעילים היה 64% לעומת 53% בלבד בקרב המשתתפים עם אורח חיים ישבני (לא מבצעים פעילות גופנית כלל) 0.001>p. הרגל חיים של אכילת ארוחות מסודרות: גם במדד זה נמצא כי בכל קבוצות הגיל האנשים אשר דווחו על תדירות אכילת ארוחות מסודרות "במידה רבה מאוד" מתחסנים יותר מהאחרים בסה"כ המדגם וגם לפי קבוצות גיל, ממצא זה בולט יותר בגילאי 65+ (61% לעומת 0.001>p) 46%,. תוצאות עיבוד רבמשתני (ראה טבלה 2): א) גילאי 65+: מכל המשתנים שנבחנו והיה להם קשר מובהק לביצוע לשפעת עונתית בעיבוד החדמשתני, רק מגדר, גיל, ותק בארץ, כסוי הוצאות,הרגלי חיים, מדד השמנה ומצב בריאות נותרו כמשתנים קשורים בביצוע לשפעת בקרב גילאי 65+. בעיבוד הרב משתני מוצגות התוצאות לפי מדד סיכון צולב ).(OR=Odds Ratios כאשר הסיכון של כל משתנה מתוקנן ליתר המשתנים המוצגים במודל הסופי. נמצא כי נשים מתחסנות פחות מגברים 95%CI=0.51,0.93),(OR=0.69, וכי הסיכון הצולב להתחסן לשפעת היה גבוה יותר ב 58% עבור משתתפים שגילם 75 ויותר לעומת גילאי 6574 שנים, 0.002=p (ראה טבלה 2). נמצא גם כי ערבים ועולים חדשים שהגיעו לישראל אחרי 1990 נטו להתחסן פחות באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לילידי הארץ. מבין המשתנים הכלכליים שנבחנו נמצא כי מרואיינים שהגדירו את עצמם כ "מצליחים לכסות את הוצאותיהם ללא כל קושי" התחסנו ב 50% יותר משאר המשתתפים (0.04=p.(OR=1.51, 95%CI=1.03,,2.22 עולה גם מעיבוד זה שככל שמצב בריאותם של המשתתפים היה טוב יותר(על פי הגדרה עצמית), כך הם נטו להתחסן פחות בתקנון מגדר, גיל, רמת דתיות, וותק בארץ הרגלי חיים ומדד מסת גוף. עישון נותר קשור לשעורי התחסנות נמוכים יותר בהשוואה ללא מעשנים (0.05=p). ביצוע פעילות גופנית ברמה כלשהי יחסית לרמה המומלצת מעלה את ההסתברות להתחסן בהשוואה למשתתפים שדווחו על חוסר עיסוק בפעילות גופנית (0.02=p.(OR=1.42, 95%CI=1.06,,1.90 משתתפים שדווחו על תדירות אכילת ארוחות מסודרות במידה רבה מאוד התחסנו בכמעט פי 2 משאר המשתתפים. גם לאחר תקנון למשתנים נוספים המופיעים במודל הרגרסיה הלוגיסטית, המשתתפים שהגדירו את עצמם כדתיים מאוד נטו להתחסן פחות מהחילונים ברמת מובהקות סטטיסטית. יש לציין כי השכלה לא נותרה קשורה לביצוע לשפעת בקבוצת גילאי

6 גילאי 5064: להשוואה בחרנו לבחון התחסנות בקרב משתתפים בגילאים צעירים יותר: גילאי 50 64, שאינם מוגדרים כקבוצת סיכון ולכן קופות חולים אינן משקיעות מאמצים מיוחדים לחסן קבוצה זו. רשימת המשתנים שנמצאו קשורים לביצוע לשפעת הייתה מצומצמת מזו של גילאי 65+. גם בקבוצה זו, גיל, עישון, ביצוע פעילות גופנית ומצב בריאות היו קשורים בביצוע ה. נמצא כי גילאי 5559 התחסנו פי 1.5 וגילאי 6064 פי 2.8 מגילאי 0.001>p. 5054, משתתפים שהגדירו את מצב בריאותם טוב וטוב מאוד התחסנו פחות מיתר המשתתפים. גם בקבוצת גיל זו, הנהגת אורח חיים בריא המבוטאים על ידי הרגלי עישון וביצוע פעילות גופנית, קשורה בהיענות לביצוע לשפעת עונתית. המעשנים התחסנו פחות והעוסקים בפעילות גופנית התחסנו יותר בצורה מובהקת סטטיסטית לאחר תקנון לגיל, מחוז מגורים ומצב בריאות. מעניין לציין כי נצפתה שונות בנכונות להתחסן לפי מקום מגורים כאשר מחוז חיפה וירושלים היו נמוכים יותר בכ 36% ממחוז תלאביב. יש לציין כי בקבוצת גיל זו אף משתנה מקבוצת המאפיינים החברתיים כלכליים לא נותר קשור להיענות לביצוע לשפעת עונתית במיוחד יש להדגיש את העובדה כי מגזר (יהודים/ערבים) וותק בארץ (יליד הארץ, עוילם וותיקים ועולים חדשים),לא היו קשורים עם הענות ל בשונה מהמצב שנצפה בקרב הקבוצה המבוגרת יותר. ב) דיון ומסקנות: התמקדנו בחיסוני שפעת בקבוצת הגיל 65+. זוהי אוכלוסיה בסיכון מוגבר שמצד אחד מהווה יעד למאמץ מערכתי מסודר שמקדם את חיסונה נגד שפעת ומצד שני מהווה קבוצה מוחלשת מטיבעה, בעלת עצמאות מוגבלת שתלויה יותר בקיום מערכות תומכות. ההנחה היתה שפערי הבריאות בקבוצה זאת יהיו בולטים יותר וישקפו פערים ביכולת של מערכת הבריאות להיתמודד עם משימת ה נגד השפעת. לשם השוואה בחנו בנוסף את ההתחסנות גם בקבוצת הגיל 5064 שהוותה קבוצת ביקורת בשל העובדה שלא קיים מנגנון מערכתי שמקדם את ה שלה, למרות שקיים צידוק רפואי מובהק ב אוכלוסיה זאת. שיעור ההתחסנות לשפעת בקרב האוכלוסייה בסיכון (65+) הינה בשיעור של בין 57.7% לעומת 27.7% בגלאי עובדה זו מצביעה על הצלחה של קופות החולים ומשרד הבריאות לחסן את האוכלוסיה שהוגדרה על ידו כאוכלוסית יעד. שעור הענות של כ 60% מהווה הישג משמעותי בהשוואה לשעורי כיסוי בעולם המערבי. יש לציין שבכל העולם שיעור ההתחסנות לשפעת הינו מוגבל וישנן מספר סיבות לתופעה. אחד הגורמים המרכזים להיענות הנמוכה ל הוא הסקפטיות הנובעת מהיעלות המוגבלת של ה בקבוצות הגיל המבוגרות ומחוסר הודאות הנובעת מהאפידמיולוגיה המורכבת של שפעת המצריך להתחסן מדי שנה לשפעת בשל השינויים המהירים בנגיף [1]. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם ישנן תתאוכלוסיות המתחסנות פחות לשפעת בשל פערים חברתיים. מן המחקר עולה שאכן ישנן כמה קבוצות פוטנציאליות שבהן יש פערים חשובים. למשל ישנו קשר מובהק בין מגדר ושיעור ה כאשר נשים מתחסנות פחות מגברים. מתוך מחקרים בעולם מתקבלת תמונה מורכבת ואיו דפוס קבוע לגבי הבדלים ברורים בין נשים וגברים בהקשר של היענות להמלצות בריאות [4] ולכן עובדה זו מעלה את 6

7 ההשערה שישנה בעיה מערכתית בהגעה אל ציבור הנשים לעומת הגברים. או לחילופין שנשים יותר סקפטיות לגבי הצורך להתחסן לשפעת. עובדה בולטת עוד יותר הוא שיעור ה הנמוך בקרב ערבים בגילאי 65+ (41.7%) לעומת יהודים (59.3%). כאשר בוחנים את קבוצת הביקורת ניתן לראות שהערבים והיהודם מתחסנים בשיעור זהה (ראה טבלה 1). עובדה זו גם כן מתעצמת כאשר לוקחים בחשבון ששיעור ההתחסנות של האוכלוסייה הערבית לחיסוני השגרה בילדים דומה ואף גבוה משיעור ה של היהודים [5]. העובדות לייעיל מעלות את הסברה שיתכן שההבדלים בהיענות ל נובעים מסיבות של נגישות והסברה לקויה במגזר הערבי. אוכלוסייה נוספת שבה יש שיעור נמוך הינה אוכלוסיית העולים החדשים בגילאי 65+ (46.3%) לעומת (63%) באוכלוסייה ילידת ישראל והעולים הוותיקים. פער זה אינו מתגלה בקבוצות הגיל האחרות. גם כאן אנו מעלים את האפשרות שישנה בעיה בהעברת המסרים (אולי בעיית שפה) אל ציבור העולים. הכנסה גם כן הינה במתאם חיובי לשיעור ההתחסנות בקרב המשתתפים בני 65 ומעלה (במבחן החד והרב משתני), ישנה אפשרות שכנראה אנשים שמצבם הכלכלי טוב מאוד הינם משכילים וכן בעלי מודעות גבוהה יותר ולכן נוטים להתחסן יותר מאחרים. דבר זה מתחזק על ידי הממצא שגם מחוז ירושלים ומחוז צפון הראו שיעור נמוכים. המחוזות הנ"ל מאופיינים בקבוצות חלשות כגון חרדים וערבים שיכולים להסביר את שיעורי ה הנמוכים. עובדות אלו גם כן מצביעות על אפשרות להתחסנות נמוכה עקב פערים חברתיים ועולה הצורך לברר מדוע אוכלוסיות אלו מתחסנות פחות. יש לציין שהקשר בין מצב כלכלי להיענות חיסונית נחקר בארצות שונות ונמצא מורכב ביותר. מקובל לתאר את הקשר כתמונת פעמון כאשר אנשים בקצה הכלכלי הנמוך מאד כמו גם אלו בקצה הכלכלי הגבוה מאד נוטים שלא להיתחסן, כל קבוצה מסיבותיה שלה. המחקר גם מצביע על המורכבות של ההיענות ל כאשר בוחנים את משתנה ההשכלה. הקבוצה המתחסנת ביותר הינה בעלת ההשכלה הבינונית (912 שנות לימוד). עובדה זו נובעת מכך שאנשים משכלים כנראה נחשפים למידע (אמין ולא אמין) לגבי יעלות ה לשפעת ולכן נענים פחות לקריאה להתחסן. מהצד השני אנשים לא משכילים כנראה נחשפים פחות להמלצות משרד הבריאות, דבר המאפיין אוכלוסיות מוחלשות. יש לציין שבאנליזה רב משתנית השכלה לא נותרה קשורה לביצוע בקבוצת הגיל 65+. במחקר זה נמצא שהרגלי בריאות קשורים עם השכלה לכן במודל שכלל הרגלי בריאות ההשכלה לא נותרה כגורם קשור להיענות להתחסן. נמצא קשר בין מצב הבריאות של גילאי 65+ וגלאי 5064 והענות להתחסן בשפעת. כאשר בוחנים את המצב הבריאותי של האדם על פי הצהרתו אנשים בעלי בריאות טובה נוטים להתחסן פחות (במבחן החד והרב משתני). במקביל אנשים בעלי מסת גוף כמדד להשמנה (ואולי גם למצב בריאותי אובייקטיבי) נוטים להתחסן יותר. ישנה אפשרות שאנשים יותר חולים מודעים יותר לצורך להתחסן או לחילופין מבקרים יותר במרפאות ואז חשופים להסברה ולנגשות טובה יותר ל. כאשר בחנו את הקשר בין הרגלי החיים לבין שיעור ההתחסנות מצאנו כי אנשים שחיים באורח חיים בריא נוטים להתחסן יותר. ניתן לראות זאת בכל אחד משלושת המרכיבים 7

8 שבחנו (עישון, פעילות גופנית והרגלי אכילה). אנו משערים שאנשים אלו הינם בעלי מודעות גבוהה יותר או שהם בעלי אורח חיים מסודר יותר המאפשר להם לדאוג לבראיותם ולהתחסן. לסיכום המחקר הנוכחי מצביע על העובדה שבקרב גילאי 65+ אוכלוסיות מוחלשות "קלאסיות" (ערבים, נשים, מהגרים, מיעוטים ועניים) מתחסנות פחות לשפעת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. במחקר זה לא נבחנו הסיבות לשיעורי ה הנמוכים. יחד עם זאת ראוי להדגיש שפערים שנתגלו מתרכזים דווקא בקבוצת אוכלוסין שמצד אחת תלויה יותר במסגרות התומכות ומצד שני הוגדרה במפורש כיעד מוגדר של המערכת הרפואית התומכת. הנתונים אלו מצבעים על בעיה מובנת ביכולת של המערכות התומכות להתמודד עם משימת ה דווקא בקרב אוכלוסיות מוחלשות. המלצות: יש לערוך מחקר מקיף יותר בכדי לבחון מהן הסיבות להיענות נמוכה ל שפעת באוכלוסיות מוחלשות. יחד עם זאת יש לבחון את האפשרות שישנם כשלים מבנים כמו חוסר הסברה בשפה המתאימה (לערבים ועולים). מעניין במיוחד לבחון מדוע נשים מתחסנות פחות מגברים לשפעת. ביבליוגרפיה 1) Huppert A, Barnea O, Katriel G, Yaari R, Roll U, and Stone L. Modeling and statistical analysis of the spatiotemporal patterns of seasonal influenza in Israel PLoS ONE 7(10): e doi: /journal.pone ) Barnea O, Huppert A, Katriel G, and Stone L. Spatiotemporal homogeneity and heterogeneity in Influenza epidemics in Israel. PLoS ONE 9(3): e doi: /journal.pone ) 010&CMonth=1 4) Waldron, Ingrid. "Gender and healthrelated behavior." Health behavior. Springer US, ) Belmaker I., Dukhan, L Yosef Y and Shaharrotberg. Reduction of vaccine=preventable communicable diseases in Bedouin. Lancet 2006:367:

9 טבלה 1: התפלגות מאפייני המחקר לפי היענות ל כנגד נגיף השפעת העונתית ולפי קבוצות גיל גילאי 65+ גילאי 5064 גילאי 2049 Total % ביצוע N % ביצוע N % ביצוע N % ביצוע N (57.7) 1182 (27.7) 1699 (12.6) 4620 (23.1) 7501 כלל המדגם מגדר P=0.034 P=0.45 P=0.027 P=0.26 (61.2) 515 (28.5) 828 (13.6) 2327 (23.7) 3670 גברים (55.0) 667 (26.9) 871 (11.5) 2293 (22.6) 3831 נשים גיל P= P=0.26 (14.3) 879 (14.3) (11.0) 1730 (11.0) (11.6) 1408 (11.6) (16.8) 602 (16.8) (17.4) 585 (17.4) P= (33.0) 1114 (33.0) (53.3) 627 (53.3) (62.7) 555 (62.7) מגזר P= P=0.715 P=0.037 (59.3) 1073 (27.5) 1483 (13.1) 3596 (24.6) 6152 יהודים ואחרים (41.7) 108 (28.7) 216 (10.6) 1024 (16.0) 1348 ערבים ותק בארץ P=0.023 P=0.098 (41.7) 108 (28.7) 216 (10.6) 1024 (16.0) 1348 לאיהודים ואחרים יהודים (63.0) 200 (24.9) 712 (12.8) 2696 (18.0) 3608 ילידי ישראל (63.2) 627 (32.3) 480 (11.3) 194 (43.7) 1301 שנת עלייה לפני 1990 (41.1) 158 (23.6) 195 (13.4) 411 (21.7) 764 עלייה בין השנים (55.7) 88 (36.5) 96 (16.3) 295 (27.6) 479 שנת עלייה משנת 1996 מידת דתיות P=0.18 P=0.43 P= (50.0) 62 (23.8) 84 (6.8) 458 (13.6) 604 דתי מאד (57.4) 324 (26.0) 454 (13.7) 1270 (23.3) 2048 דתי (62.9) 280 (30.3) 423 (11.6) 1018 (24.5) 1721 לא כלכך דתי (56.3) 492 (27.2) 706 (13.9) 1771 (24.1) 2969 לא דתי מצב משפחתי P=0.31 P=0.32 P= (58.4) 726 (28.4) 1347 (11.8) 2849 (23.2) 4922 נשוי (60.0) 85 (25.0) 200 (11.8) 212 (25.4) 497 גרוש (57.0) 344 (29.6) 88 (37.5) 16 (50.9) 448 אלמן (40.7) 27 (19.1) 63 (13.8) 1540 (14.4) 1630 רווק מספר הנפשות במשק הבית P=0.24 P= P=0.78 (59.0) 327 (23.2) 172 (10.7) 355 (32.3) (59.2) 632 (33.3) 474 (12.7) 573 (36.0) (52.8) 127 (30.9) 353 (13.1) 800 (22.0) (55.8) 43 (21.9) 311 (12.1) 1083 (15.5) (45.3) 53 (23.1) 389 (12.9) 1809 (15.4) רמת השכלה (מספר שנות לימוד) P=0.1 P=0.89 P=0.013 (53.0) 268 (29.2) 154 (19.2) 146 (37.9) (62.0) 266 (27.4) 398 (13.6) 1269 (23.1) (56.9) 571 (27.4) 1127 (11.8) 3194 (20.7) מצב תעסוקתי P=0.18 P=0.075 P=0.25 (52.6) 196 (26.0) 1183 (12.1) 3435 (17.2) 4814 מועסק (72.7) 11 (30.5) 59 (12.7) 259 (17.9) 329 בלתי מועסק (58.6) 975 (31.5) 457 (14.2) 926 (35.9) 2358 לא שייך לכוח העבודה 9

10 טבלה 1 המשך: התפלגות מאפייני המחקר לפי היענות ל כנגד נגיף השפעת העונתית ולפי קבוצות גיל גילאי 65+ % N ביצוע P=0.015 (53.0) 300 (56.5) 391 (64.0) 386 (52.4) 105 P=0.007 (68.6) 188 (55.2) 660 (55.0) 271 (61.0) 59 P=0.55 (52.5) 236 (57.7) 26 (59.1) 447 (59.3) 300 (52.5) 40 (60.2) 133 P=0.21 (52.6) 114 (50.0) 162 (62.4) 189 (57.8) 268 (61.3) 284 (57.0) 151 (57.1) 14 P =0.11 (61.5) 239 (55.7) 415 (59.6) 421 (49.1) 106 P =0.24 (54.6) 372 (59.4) (60.6) P =0.01 (58.4) 694 (60.9) 353 (45.9) 135 P= (53.0) 679 (68.1) 163 (64.1) 198 (59.2) 142 P =0.001 (60.8) 912 (49.6) 139 (44.0) 50 (45.0) 80 גילאי 5064 % N ביצוע P=0.48 (26.4) (27.2) (29.5) (24.8) P=0.72 (28.8) (27.4) (28.5) (24.3) P=0.06 (31.2) (19.6) (27.9) (25.7) (27.0) (35.5) P=0.009 (18.9) 175 (29.9) 254 (21.7) 230 (29.1) 453 (27.6) 290 (33.9) 257 (30.0) 40 P< (39.4) 104 (38.8) 131 (26.0) 763 (20.3) 492 P= (22.9) 537 (28.6) (34.2) P < (27.7) 845 (36.1) 429 (19.1) 425 P= 0.13 (25.2) 845 (28.8) 274 (29.9) 325 (31.8) 255 P= 0.05 (29.4) 1005 (28.9) 280 (25.0) 156 (21.1) 256 גילאי 2049 % N ביצוע P=0.045 (11.2) 1407 (11.6) 1182 (13.5) 1271 (19.5) 760 P=0.65 (13.9) 729 (12.2) 2231 (12.4) 1260 (13.3) 346 P=0.01 (13.1) 757 (10.3) 668 (12.3) 822 (11.7) 1635 (14.8) 481 (18.7) 257 P=0.019 (8.2) 576 (12.9) 820 (11.4) 568 (13.7) 1108 (12.6) 778 (14.8) 593 (13.6) 177 P< (32.1) 53 (24.8) 246 (14.5) 1207 (10.5) 3112 P= (11.9) 2630 (11.6) (17.2) P= 0.15 (12.1) 2578 (15.0) 614 (12.3) 1428 P= 0.29 (11.8) 2408 (12.4) 573 (13.9) 894 (13.7) 745 P= 0.02 (13.9) 2369 (12.0) 955 (11.1) 540 (9.8) 754 Total ב% יצוע N (19.9) 2067 (23.7) 1999 (26.5) 2348 (20.5) 1087 P=0.04 (25.9) 1191 (23.1) 3671 (21.9) 1994 (21.4) 574 (23.7) 1163 (13.0) 786 (28.6) 1606 (20.8) 2582 (20.5) 751 (33.4) 613 (16.2) 865 (21.3) 1236 (23.6) 987 (24.0) 1829 (26.0) 1352 (26.1) 1001 (19.1) 231 P< (51.8) 396 (42.3) 999 (26.1) 2391 (12.9) 3710 P< (18.1) 3539 (25.5) (32.7) P< (23.1) 4117 (33.1) 1396 (18.1) 1988 P= 0.02 (21.8) 3932 (25.8) 1010 (24.6) 1417 (23.4) 1142 P< (27.5) 4286 (19.3) 1374 (16.2) 746 (15.0) 1090 הכנסה חודשית לנפש ש"ח <2,000 2,0014,000 >4,000 מידע חסר כיסוי הוצאות מצליחים ללא כל קושי מצליחים לא כלכך מצליחים בכלל לא מצליחים בעלות על רכוש אין בעלות על דירה או על רכב בעלות על רכב בלבד בעלות על דירה בלבד בעלות על דירה וגם על רכב בעלות על דירה וגם יותר מרכב אחד בעלות על יותר מדירה אחת מחוז מגורים ירושלים צפון חיפה מרכז תלאביב דרום אזורי יהודה ושומרון מצב בריאות בכלל לא טוב לא כל כך טוב טוב טוב מאוד מדד מסת גוף BMI משקל בטווח הנורמה 18.5) 24.9kg/m 2 ) משקל עודף ) 2 (2529.9kg/m השמנה ) 2 (>30kg/m עישון אף פעם עישן בעבר מעשן פעילות גופנית לא פחות מהמומלץ כמו המומלץ יותר מהמומלץ ארוחות מסודרות במידה רבה מאוד במידה רבה במידה מועטה בכלל לא 10

11 טבלה 2: גורמים הקשורים להיענות ביצוע לשפעת עונתית עיבוד רב משתני לפי קבוצות גיל גילאי 65+ גילאי 5064 P 95% CI O.R P 95% CI O.R מגדר גברים , , נשים גיל 5054 < , , , ותק בארץ ילידי ואחרים: יהודים ישראל 0.62, שנת עלייה לפני 1990 < , עלייה בין השנים , שנת עלייה משנת , ערבים מידת דתיות לא דתי כלל , לא כלכך דתי 0.75, דתי 0.27, דתי מאוד מחוז מגורים תל אביב 0.87, דרום 0.55, אזורי יהודה ושומרון , מרכז 0.37, ירושלים 0.42, חיפה 0.78, צפון רמת השכלה (מספר שנות לימוד) , ,

12 טבלה 2 המשך: גורמים הקשורים להיענות ביצוע לשפעת עונתית עיבוד רב משתני לפי קבוצות גיל גילאי 65+ גילאי 5064 P 95% CI O.R P 95% CI O.R כיסוי הוצאות לא מצליחים/ מצליחים בקושי. מצליחים , מצליחים ללא כל קושי דיווח עצמי על מצב בריאות בכלל לא טוב 0.47, , לא כלכך טוב , < , טוב 0.24, , טוב מאוד BMIמדד מסת גוף משקל בטווח הנורמה 18.5) 24.9kg/m 2 ) , משקל עודף ) 2 (2529.9kg/m 1.25, השמנה ) 2 (>30kg/m עישון מעולם לא , < , עישון בעבר 0.38, , עישון כיום דיווח על ביצוע פעילות גופנית בהשוואה להנחיות בינלאומיות כלל לא מבצע/ת פעילות גופנית 0.97, , ביצוע פעילות גופנית פחות מהמומלץ , , ביצוע פעילות גופנית בהתאם למומלץ 0.83, , ביצוע פעילות גופנית יותר מהמומלץ הרגל אכילת ארוחות מסודרות במידה רבה מאוד , במידה רבה 0.27, במידה מועטה 0.33, בכלל לא c statistic= 0.694, 95%CI= 0.661,